האמת המפתיעה על מה שגורם לנו להשמין – ולא, זה לא הקלוריות!

בעידן שבו קבלת הגוף הפכה למסר מרכזי, וזה דבר נהדר וחשוב מבחינה נפשית וחברתית – חשוב לא פחות לזכור את הבריאות שלנו. ההבנה שיש לקבל ולאהוב את הגוף כפי שהוא אינה סותרת את הצורך לדאוג לו מבפנים. עודף משקל אמנם לא מגדיר את מי שאנחנו, אבל הוא בהחלט משפיע לרעה על הבריאות שלנו, וכאן חשוב לשים את הדגש – לא על המראה, אלא על הבריאות. 

 

סטטיסטיקה של השמנת יתר בישראל

בישראל, השמנת יתר וסוכרת סוג 2 הפכו למגפה של ממש.

הגורם העיקרי לסוכרת סוג 2 הוא תנגודת לאינסולין, עקב השמנת יתר ואורח חיים לקוי, מצב שבו תאי הגוף מפסיקים להגיב כראוי להורמון אינסולין, שאחראי על הכנסת סוכר (גלוקוז) מהדם לתאים לשם יצירת אנרגיה וזאת בשונה מסוכרת טייפ 1 בה מערכת החיסון תוקפת את תאי הלבלב.

הנה כמה מהנתונים המדאיגים בישראל:

1. נתוני סוכרת : נכון לשנת 2019, כ-10% מהמבוגרים בישראל סובלים מסוכרת סוג 2. השכיחות עולה בצורה חדה עם הגיל, ובקרב בני 45 ומעלה, שיעור הסוכרת מגיע לכ-30%.
2. הקשר בין סוכרת להשמנת יתר: מעל 90% מהסובלים מסוכרת סוג 2 גם סובלים מהשמנת יתר.
3. נתוני השמנת יתר:  בשנת 2021, 59% מהמבוגרים בגילאים 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, כאשר בקרב נשים הנתון עומד על 27.8% ובקרב גברים על 23.5%. בקרב ילדים בני 7, כ-20% סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, ושיעור זה עולה ל-30% בקרב בני 14-15. ניתן לראות שבקרב הילדים, שיעור עודף המשקל והסוכרת עולה בצורה מדאיגה ומחייב התייחסות דחופה.
4. נתוני טרום סוכרת : 25%-30% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מטרום סוכרת – מצב בו רמות הסוכר בדם גבוהות מהנורמה אך עדיין לא מספיקות להגדיר את המצב כסוכרת. 

 

למה סבא וסבתא שלנו לא היו שמנים?

אם נביט על התזונה של סבא וסבתא שלנו, הם אכלו יותר שומן מהחי, חמאה ולחם, אך עדיין לא סבלו מהשמנת יתר כמו שאנחנו סובלים כיום. מחקר שנעשה והשווה את משקלם של אנשים כיום לעומת שנות ה-70, מצא שאנשים כיום כבדים ב-10%-15% יותר, גם אם הם אוכלים את אותה כמות קלוריות ומתעמלים באותה מידה. המחקר הזה זכה בעיקר להתעלמות מוחלטת מהתקשורת המרכזית, מה שמעורר שאלות לגבי מה שאנחנו באמת יודעים על הגורמים להשמנה.

 

האם אי פעם שאלתם את עצמכם את השאלות הבאות?

• האם קשה לכם לרדת במשקל למרות שאתם אוכלים נכון ומתעמלים?
• האם אנשים אמרו לכם שיש לכם "עצמות כבדות" כל חייכם?
• האם אתם מתעמלים ואוכלים נכון אך עדיין לא מצליחים לרדת במשקל?

סביר להניח שהתשובה לשאלות הללו אצל רבין מאיתנו היא חיובית ומשכך אנו מתחילים להבין שהקלוריות הן לא באמת הגורם האמיתי להשמנה, או לפחות לא הגורם העיקרי או הבלעדי. שאלה נוספת שעולה היא, מה בעצם השתנה במהלך 50 השנים האחרונות שהוביל למגפת ההשמנה בעולם ובישראל? הרי ראינו שסבא וסבא לא היו שמנים כמונו, ומה נכפה או הוסר מהחברה שהוביל למגפת ההשמנה?

מסתבר שיש כאלה שידעו כבר שנים אחורה, שהסיבה האמיתית להשמנת יתר לא נעוצה בקלוריות – הם פשוט לא סיפרו לנו…

 

הצהרת החברה האנדוקרינית מ-2017

בשנת 2017, החברה האנדוקרינית – אחת מהאגודות המדעיות המובילות בעולם בתחום האנדוקרינולוגיה, פרסמה הצהרה מדעית בה היא ציינה: "היעדר הסכמה הנוכחית לגבי פתוגנזה (המהלך הביולוגי)  של השמנת יתר הביא לטענות מתחרות ולא מוצדקות הן מתוך הקהילה המדעית והן מחוצה לה. חוסר עקביות זו שוחקת את אמון הציבור והאמון בתהליך המדעי הנוגע להשמנה והטיפול בה, ותומכים עוד יותר באידיאולוגיות ובמוצרים לא מדעיים". הצהרה זו מצביעה על כך שעדיין לא ברור מדוע אנו עדים לעלייה הדרמטית בהשמנת יתר, אך כיוון אחד ברור הוא שהסיבה לכך אינה נובעת רק מצריכת קלוריות גבוהה.

 

עבודה עדכנית מ-2017: התעלומה נמשכת

עבודה עדכנית שפורסמה בשנת 2017 במגזין לתזונה קלינית מציינת שגם היום, אין לנו הסבר חד-משמעי למגפת ההשמנה. החוקרים מציינים כי הנתונים הלאומיים אינם תומכים בטענה שצריכת קלוריות גבוהה יותר היא זו שמובילה לעלייה בשיעורי ההשמנה מאז שנת 2000.

מפגש מדעי בחברה המלכותית בלונדון

במפגש מדעי שנערך בחברה המלכותית בלונדון, על ידי פרופ'. ספיקמן, סרן, הול ואליסון התמקדו ב"סיבות להשמנה: תיאוריות, השערות והוכחות". החוקרים המכובדים והמלומדים סיכמו, לאחר שהוצגו תיאוריות שונות, כי למרות סימפוזיונים רבים, הנחיות ופרשנות, המשתתפים לא היו קרובים יותר לתיאוריה מאחדת לעלייה העולמית בהשמנה שתסביר את העלייה הגלובלית בהשמנת יתר.

השמנת יתר היא מחלה נוירואנדוקרינית

מחקרים מראים כי השמנת יתר היא מחלה נוירואנדוקרינית – כלומר, היא תוצאה של שיבושים במערכת העצבים וההורמונים. היא מושפעת ממערכות רבות בגוף, כולל המוח, ההורמונים והרקמות השונות בגוף. השינויים הללו משפיעים על חילוף החומרים, צריכת המזון והרגולציה של השומן בגוף. ולפני שנבין מה הגורם העיקרי להשמנת יתר, חיוני להבין מתי היא בעצם מתחילה.

 

 

המנבא הטרום-לידתי להשמנת יתר

המחקרים מצביעים על כך שהשמנת יתר יכולה להתחיל כבר ברחם ואף בילדות המוקדמת, ולהשפיע על הגוף לאורך כל החיים. למעשה, גם תת-תזונה וגם תזונה עשירה מדי במהלך ההריון קשורים להתפתחות השמנת יתר בשלב מאוחר יותר. ההורים, ובמיוחד האם, משחקים תפקיד מרכזי. מחקר מראה כי אם סובלת מעודף משקל לפני ההריון היא אחד המנבאים החזקים ביותר להשמנת יתר אצל הילד.

נוסף לכך, מחקרים על מכרסמים הדגימו כי כאשר האם נחשפת במהלך ההריון לתזונה מערבית עשירה בשומן ובסוכר, הדבר יכול להוביל לנטייה להשמנה אצל הצאצאים. עם זאת, פעילות גופנית של האם במהלך ההריון נמצאה כמקדמת הרגלי פעילות גופנית אצל הצאצאים, דבר המצביע על כך שאפילו הנטייה לפעילות גופנית עשויה להיות מתוכנתת כבר במהלך ההתפתחות ברחם.

שינויים אפיגנטיים, כלומר שינויים בהשפעת הגנים על ידי גורמים סביבתיים כמו תזונה, מתח או כימיקלים סביבתיים, יכולים להפר את האיזון של צריכת המזון וחילוף החומרים. השפעות אלו על ביטוי הגנים משפיעות על התפתחות רקמת השומן, וכך תורמות להתפתחות השמנת יתר. זמן הילדות הוא הזמן הקריטי ביותר לתכנות הגוף לאגירת שומן, והשפעות קבועות אלו עלולות לעצב את הגוף כך שיהיה רגיש יותר להשמנה בעתיד.

כתוצאה מכך, השמנת יתר לא קשורה רק למה שאנו אוכלים או לכמות הפעילות הגופנית שאנו מבצעים, אלא גם לתנאים הסביבתיים אליהם נחשף הגוף כבר מהשלבים המוקדמים ביותר של חייו, אפילו ברחם.

 

האמת שמסתתרת מאחורי ההשמנה – אוביסוגנים

הגיע הזמן לחשוף את מה שלא כולנו יודעים – הסיבה האמיתית להשמנת יתר: כימיקלים משמינים הנקראים אוביסוגנים – OBESOGENS .

אוביסוגנים הם חומרים כימיים שכיחים שנמצאים בכל מקום בסביבתנו – במזון, במים, במוצרי פלסטיק, ואף באוויר שאנו נושמים. הם חודרים לגוף, בין היתר דרך העור, ומשבשים את המערכת המטבולית (חילוף החומרים) תוך כדי שהם משפיעים ישירות על תאי השומן – על איך שהגוף קולט, מאחסן ושורף שומנים. כימיקלים אלה יכולים לשבש את פעילות ההורמונים, להגדיל את מספר תאי השומן בגוף ולפגוע ביכולת הגוף לשרוף שומנים בצורה יעילה. כל זה מוביל ומעודד השמנה, גם אם הצריכה הקלורית שלנו מאוזנת ואנו עוסקים בפעילות גופנית.

 

השפעת האוביסוגנים על הגוף – בואו נפרט קצת יותר:

אוביסוגנים, כימיקלים המשפיעים על המטבוליזם כפי שהוזכר, פועלים במספר דרכים על הגוף. הם משבשים את האותות ההורמונליים המווסתים את תחושת השובע, ובפרט את הפעילות התקינה של הורמונים מרכזיים כמו אינסולין ולפטין, שאחראים על איזון הרעב והשובע. השיבוש הזה גורם לגוף לייצר יותר תאי שומן, במיוחד באזורים בעייתיים כמו הבטן והירכיים, ואף משפיע על גודל ומספר תאי השומן. בנוסף, האוביסוגנים מגבירים את הרגישות המטבולית של רקמות להשמנה, ומקדמים תנגודת לאינסולין – מצב בו הגוף מפסיק להגיב כראוי להורמון האינסולין, מה שמוביל להצטברות שומן מוגברת ורמות אינסולין גבוהות. עודף האינסולין מהווה גורם עיקרי לגידול בתאי השומן ואף לתאים סרטניים. תהליכים אלו מתחילים לעיתים כבר בשלב העוברות, ויכולים להשפיע על ההתפתחות הגנטית, מה שהופך אותנו ואת ילדינו לבעלי נטייה מוגברת להשמנה.

 

ונדמה שמצאנו את התשובות לשאלות…

בספר "אפקט האוביסוגנים: מדוע אנו אוכלים פחות ומתעמלים יותר אך עדיין נאבקים כדי לרדת במשקל", ד"ר ברוס בלומברג מאוניברסיטת קליפורניה מפרט את המדע מאחורי השפעתם של כימיקלים משבשי הורמונים (אוביסוגנים) על משקל הגוף. ד"ר בלומברג, שגילה את תופעת ה"אוביסוגנים" לפני למעלה מעשור, מציג כיצד חומרים אלו, המצויים סביבנו, גורמים להשמנה ומקשים על ירידה במשקל.

מקורות עיקריים לחשיפה לאוביסוגנים:

• כימיקלים סביבתיים: כמו מזהמים באוויר ובמים, פלסטיקים דוגמת BPA.
• מזון מעובד: כולל חומרים משמרים, אמולסיפיירים, חומרי טעם וריח, ופרוקטוז שמגיע מסירופ תירס או מיצים ממותקים.
• פירות וירקות עם שאריות חומרי הדברה: חומרים אלו משבשים את הפעילות ההורמונלית בגוף.
• אטראזין: קוטל עשבים המצוי גם במי שתייה, משפיע על ההתפתחות והמערכת ההורמונלית.
• פלסטיק: אריזות מזון, בקבוקים ומוצרים נוספים מכילים פתלטים שמשפיעים על חילוף החומרים בגוף.
• PCBs:  כימיקלים מעשה ידי אדם הנמצאים בציוד חשמלי, פיגמנטים, ומוצרי גומי.

מחקרים תומכים:

מחקרים שנערכו במדינות רבות מצאו קשר ברור בין חשיפה לאוביסוגנים לבין עלייה במשקל. לדוגמה, מחקרי מעקב הראו שתינוקות שנחשפו לאוביסוגנים ברחם נטו לסבול מהשמנה בבגרותם.

ד"ר אנה קתרינה סוזה, מאוניברסיטאות Aveir בפורטוגל, מצאה בעבודתה כי המקורות העיקריים לחשיפה לאוביסוגנים שמובילים לעליה במשקל כוללים מזונות מעובדים – חומרים ממזון כמו, מונסדיום גולטמאט, חומרי טעם וריח, מתחלבים במזונות וממתיקים מלאכותיים,  חומרי ניקוי כימיים, כלים מבוססי אלומיניום, כלי מטבח נון-סטיק וקוסמטיקה שאינה טבעית. 

 

ד"ר רוברט לוסטיג והכימיקלים המשמינים

פרופ' רוברט לוסטיג, אחד מהחוקרים המובילים בתחום המטבוליזם, פרסם בשנת 2024 מאמר במגזין הדיגיטלי "Nature". במאמרו, הוא טוען כי החשיפה המוגברת לכימיקלים סביבתיים מקדמת באופן משמעותי את העלייה במשקל ואת הנטייה לפתח תנגודת לאינסולין וסוכרת. לטענתו, החומרים הללו משנים את הדרך בה הגוף מאחסן שומן ומעבדה סוכרים, מה שמוביל לא רק להשמנה, אלא גם לבעיות מטבוליות חמורות כמו סוכרת מסוג 2.

מודל ה-OBS-REDOX: כיצד הכימיקלים פועלים?

בהמשך לטענותיו של לוסטיג, חוקרים נוספים פיתחו את המודל OBS-REDOX, שמסביר את השפעתם של אותם כימיקלים סביבתיים – הנקראים אוביסוגנים – על מנגנוני החמצון בגוף. המודל מציע שהאוביסוגנים פועלים דרך שיבוש מנגנון ה-REDOX, שמווסת את הרמות של חומרים מחמצנים (ROS) בגוף. כאשר מנגנון זה משתבש, מתרחשות תגובות מטבוליות שליליות, כולל אגירת שומן מוגברת, עלייה ברמות האינסולין, ורגישות מופחתת לתחושת שובע, מה שמוביל לעלייה במשקל ולפיתוח סוכרת.

 

מה ניתן לעשות נגד האוביסוגנים?

"חומרים אוביסוגנים (משמינים) ניתן למצוא כמעט בכל מקום, והתזונה שלנו היא מקור חשיפה עיקרי, וכמובן חומרי הדברה וממתיקים מלאכותיים הם בראש חומרי ההשמנה. באותה מידה, הם קיימים בפלסטיק ובמוצרים ביתיים, כך שקשה מאוד לצמצם את החשיפה באופן מוחלט – אבל לצמצם אותה באופן משמעותי זה לא רק אפשרי אלא גם מאוד פשוט", אומר ד"ר סוזה. 

עלינו להבין שאוביסוגנים הם חלק מהחיים המודרניים, אך ניתן להקטין את החשיפה אליהם. המפתח הוא ידע ותשומת לב. חשוב לזכור שתעשיית המזון משתמשת בחלק מהם בכדי לגרום לנו להיות מכורים למזון ובפרט סוכר ולצרוך עוד ועוד מאותו מזון. 

החלו להביט סביבכם, עשו צעד צעד ונקו מה שאפשר מהסביבה שלכם, הקפידו לסלק את החומרים המפגעים הללו! הנה כמה דרכים מומלצות להימנע מאוביסוגנים:

1. צריכת מזון טרי ואורגני:  הפחתו את צריכת המזון המעובד והעדיפו מזון טבעי ללא חומרים משמרים.
2. הפחתת פלסטיק:  השתמשו בזכוכית או בנירוסטה במקום מוצרי פלסטיק.
3. בחירת מוצרי קוסמטיקה טבעיים:  בדקו את המרכיבים של המוצרים שאתם משתמשים בהם והעדיפו מוצרים טבעיים.
4. צמצום חשיפה למי שתייה מזוהמים:  השתמשו במסננים איכותיים, כמו לשל אוסמוזה הפוכה, כדי להפחית את כמות הכימיקלים במים.

היו אמיצים בשבילכם ובשביל הילדים שלנו, זה שווה את המאמץ,

בתקווה לסביבה ועולם בטוח יותר ונקי יותר…

מאת: יגאל קוטין.